#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צד. א חומר בסמיכה מבתנופה מה הוא ומנין?<p dir=""rtl"">חומר בתנופה מבסמיכה מה הם (3)?</p>"	"חומר בסמיכה - שאחד מניף לכל החברים שאם כולם יניפו יחד הוי חציצה ואחד אחרי השני א&quot;א דכתיב תנופה ולא תנופות, ואין אחד סומך לכל החברים שנאמר &quot;קרבנו&quot; לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה.<p dir=""rtl"">חומר בתנופה - שהתנופה נוהגת בקרבנות יחיד והציבור, בחיים ובשחוטים, בדבר שיש בו רוח חיים ודבר שאין בו רוח חיים מה שאין כן בסמיכה [ואע&quot;ג שכה&quot;ג סומך על האברים לפני הזריקה זה משום כבודו]. </p>"	מנחות צד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צד. ג שתי הלחם ולחם הפנים האם נילושות ונאפות אחת אחת או כמה ביחד ומנין?<p dir=""rtl"">וכיצד משמרם שלא ישברו?</p>"	"שתי הלחם נילושות ונאפות אחת אחת, ולחם הפנים נילושות אחת אחת ונאפות שתים שתים. <p dir=""rtl"">כתיב &quot;שני עשרונים יהיה החלה האחת&quot; לימד על לחם הפנים שנלוש אחד אחד, &quot;יהיה&quot; לרבות שתי הלחם. &quot;ושמת אותם&quot; מלמד שנאפות יחד, ומדלא כתיב ושמתם לאפוקי שתי הלחם שנאפות אחת אחת</p><p dir=""rtl"">עושה אותם בדפוס שנאמר &quot;ושמת&quot; וג' דפוסים אחד לבצק אחד לאפיה ואחד לאחר האפיה {שאינו יכול להחזירו לאותו אחד של קודם האפיה מפני שהלחם טופח בתנור}. </p>"	מנחות צד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צד: באיזו צורה נעשה לחם הפנים?<p dir=""rtl"">וכיצד עמדו הסניפין?</p>"	"ר' חנינא אמר [וכן פשטות הברייתא אף שיש לדחות] כמין תיבה פרוצה והסניפין היו ישרים ונצרכו להם אף שאפשר להניח ישר על הלחם כיון שהלחם כבד ישברו העליונים את התחתונים, והתחילו מהקרקע.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר וכן דעת ר' יהודה וכן איתא סתמא בברייתא כמין ספינה רוקדת והיו עושים מקום לבזיכין ומורשה להחזיק הקנים. והסניפין היו עגולים והיו עומדים על השולחן נמצא הלחם מחזיק את הסניפין והסניפין את הלחם.</p><p dir=""rtl"">[לר' יוסי (צו:) לא היו סניפין כלל, אלא המסגרת מעמידה את הלחם.] </p>"	מנחות צד:		
